פסק-דין בתיק ת"א 710/08

בפני תביעות הדדיות של הצדדים הנובעות מהסכם לביצוע עבודות שיפוץ בדירתם של הנתבעים בת.א 710/08 איריס ושמעון אבו (להלן: "הנתבעים"), אשר נערך ביום 1.6.2007 ואשר על פיו התחייב התובע בת.א. 710/08 (להלן: "התובע") לבצע עבודות שיפוצים כלליות בדירת הנתבעים, בהתאם להסכם המפרט את היקף העבודות המבוצעות בכל חלק של הדירה,  וזאת בתמורה לסך של 170,000 ש"ח (להלן: "העבודות").

השתלשלות ההליך המשפטי ורקע כללי

1.   תביעת התובע הינה לתשלום תמורת העבודות שבוצעו על סך של 143,562 ש"ח (מעבר לסך של כ-155,000 ש"ח ששולמו על ידי הנתבעים) כאשר סכום זה כולל יתרה בסך של 20,000 ש"ח של התמורה ההסכמית וסך נוסף (של למעלה מ-120,000 ש"ח) בעבור עבודות נוספות שהתובע טוען כי ביצע מעבר לעבודות הכלולות בהסכם, ואשר תמורתן לא שולמה כלל.

התביעה הנגדית הינה על סך 52,192 ש"ח וכוללת את תביעה לפיצוי בגין עלות תיקון ליקויים בהתאם לחוות דעת בסך של 22,932 ש"ח, פיצוי בסך 4,900 ש"ח בגין עלות תיקון גג רעפים שהחובה לבצעו היתה מוטלת על התובע והוצאות נוספות (שכ"ט מומחה ושכ"ד עבור חודשיים איחור בהשלמת העבודות) וכן עוגמת נפש בסך 20,000 ש"ח.

2.    התביעות הוגשו על רקע סכסוך שהתגלע בין הצדדים עם סיום העבודות, וזאת על רקע סירובו של התובע להתייצב בין בעצמו ובין על ידי מי מטעמו באופן מיידי לתיקון נזילה בגג הרעפים אשר התגלתה בסמוך לאחר סיום העבודות. על רקע סירוב זה, אשר יצר תרעומת קשה מצידה של הנתבעת 1 , סירבה זו לשלם את יתרת התשלום שנותר בהתאם להסכם  ובעקבות זאת הוגשה תביעת התובע (ראה עדות הנתבעת 1 בעמ' 19 שורות 18-25).

3.    ההסכם בין הצדדים נערך בעקבות עזיבתו של קבלן קודם שהנתבעת 1 שכרה על מנת לבצע את השיפוצים בדירה (להלן: "הקבלן הקודם"). הקבלן הקודם לא השלים את עבודות השיפוץ אשר תמורתם הכוללת הסתכמה ב- 240,000 ש"ח בצירוף מע"מ ולפיכך הוגשה על ידי הנתבעים כאן תביעה כנגדו בת.א. (ח-י) 18877/05 אשר במסגרתה בורר היקף העבודה שנותר לבצע אל מול התשלומים ששולמו לקבלן הקודם ובפסק הדין שניתן ביום 13.10.08 חויב הקבלן הקודם להשיב לנתבעים סכומים שונים וכן לשלם לנתבעים כאן פיצויים פיצויים.

אין מחלוקת כי התובע, בעת שהתקשר בהסכם עם הנתבעים, היה מודע לכך שקבלן קודם ביצע חלק מהעבודות וכן לכך שהנתבעת "נכוותה" בעקבות ההתקשרות עם הקבלן הקודם. על רקע זה ערכו הצדדים הסכם מפורט הכולל את פירוט העבודות הנדרשות ביחס לכל אחד מחלקי הדירה, כאשר כל אחת מהעבודות המצויינות תומחרה, ובסעיף 4 להסכם נקבע כדלקמן:

"הסכומים הנ"ל הם סופיים. לא צמודים וכוללים מע"מ. ולא ניתנים לשום שינוי".

4.   בישיבה מיום 2.2.2009 הסכימו הצדדים כי לאחר השלמת הגשת תצהירי העדות הראשית, ימונה מומחה מטעם בית המשפט וזאת לצורך מתן חוות דעת הן באשר להיקף העבודה שביצע התובע, והן באשר לליקויים הנטענים בעבודות אלה.

בהחלטת המינוי מיום 21.5.2009, מונה כמומחה מטעם בית המשפט מר דן לופו כאשר צוין בהחלטת המינוי כי הצדדים ימציאו למומחה את מלוא החומר הרלוונטי לרבות חוות דעת.

5.   ביום 1.7.2009 התקבלה הודעת המומחה כי באותו יום קיים ביקור בנכס לאחר תיאום עם הצדדים, אולם כאשר פנה לבדוק את הליקויים הנטענים בתביעת הנתבעים על בסיס חוות הדעת מטעמם, התנגד לכך ב"כ התובע (בשל העובדה כי לא הוגשה חוות דעת נגדית והבנתו כי המומחה יתעלם מחוות הדעת מטעם הנתבעים) ובשל כך, הביקור הסתיים ללא שהמומחה השלים את הבדיקה.

בעקבות זאת הוגשה בקשה למתן הוראות מטעם התובע אשר בה ביקש לפסול את המומחה ולהאריך את המועד להגשת חוות דעת מטעם התובע תוך מתן הוראה לנתבעים לאפשר למומחה מטעמו לבקר בדירה.

6.    בהחלטתי מיום 2.9.09 דחיתי את הבקשה לפסול את המומחה ואף קבעתי כי על התובע לשאת בהוצאות ביקור המומחה בדירה שהופסק באמצע מאחר ו"פרשנותו" של התובע להחלטת המינוי היתה שגויה ולא היתה מניעה שהמומחה ישלים את הבדיקה אף בהעדר חוות דעת מטעם התובע. מנגד, נעתרתי לבקשה להארכת מועד להגשת חוות דעת מטעם התובע, וזו הוגשה (לאחר ארכות רבות נוספות...) ביום 16.2.10.

לאחר הגשת חוות הדעת מטעם התובע המתיחסת לליקויים הנטענים, התקיים ביקור נוסף של המומחה  בבית הנתבעים וביום 4.6.2010 (בטעות נרשם על גביה 4.6.09) הוגשה חוות דעתו, אשר לתוכנה אשוב בהמשך.

7.    עילת התביעה כנגד הנתבע 2

       קודם לדיון בתביעה לגופה אסיר מעל דרכי את טענת הנתבעים כי יש לדחות על הסף את התביעה כנגד נתבע זה שכן,  ההסכם נערך עם הנתבעת 1 כפי שמפורט בכותרת ההסכם ואין ולא היתה לנתבע 2 כל מעורבות בעריכת ההסכם ו/או במהלך ביצוע העבודות.

       הנתבעים מוסיפים בסיכומיהם כי לאור עדותו של התובע (עמ' 14 שורות 6-7) ממנה עולה כי הלה מאשר שהנתבע 2 כלל לא היה צד להסכם, יש להורות על דחית התביעה כנגדו.

חרף העובדה שאין מחלוקת כי הנתבעת 1 היתה הרוח החיה בהתקשרות עם התובע וכי הנתבע 2, בשל מחלתו, לא היה מעורב בהתקשרות זו, אינני מקבלת את טענת הנתבעים בהקשר זה. עיון בהסכם מעלה כי חרף העובדה ששמו של הנתבע 2 לא צוין בכותרת ההסכם, הרי שחתימתו מופיעה פעמיים בעמוד האחרון של ההסכם ודי בכך כדי להביא לחיובו כלפי התובע. יתרה מכך, כפי שציין התובע בעדותו שם, הנתבע 2 היה נוכח בעת סיכום ההסכם. מדובר בבית משותף שהנתבעים חיים בו ביחד ולפיכך, ממילא הנתבע 2 נהנה מהעבודות שביצע התובע ולפיכך, יש מקום לחייבו במשותף עם הנתבעת 1, על אף שהוא לא היה הגורם הדומיננטי בהתקשרות.

8.   האם התמורה ההסכמית (170,000 ש"ח) כוללת מע"מ?